פסק-דין בתיק תא"מ 26783-09-10 - פסקדין

לפני תביעה כספית לתשלום סך 65,809 ש"ח המהווה לטענת התובע את יתרת חובו של הנתבע 1 כלפיו בחשבון מס' ****** (להלן:"החייב העיקרי").

התובע טוען בתביעה כי הנתבע 2 ערב לחובו של החייב העיקרי כלפיו על פי כתב ערבות שעליו חתם ומבקש לחייבו בסכום הערבות.

כנגד הנתבעים ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, רק הנתבע 2 ביקש את ביטולו וכב' הרשם הבכיר א. צ'יזיק בפניו נדונה הבקשה קבע כי הגנת הנתבע 2 דחוקה עד מאד והורה על ביטול פסק הדין כנגד הנתבע בתנאי של הפקדת סך 20,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

התובע הגיש את תצהירו של מר פהד הנדייה (להלן:"פהד") על פיו הגיע הנתבע 2  לסניף, התייצב בפניו, זוהה על פי ת.ז. וחתם על כתב ערבות עבור החייב העיקרי לכל חוב עד לסך קרן 64,000 ש"ח זאת לאחר שהוסברה לו מהות הערבות והתאפשר לו לעיין בכתב הערבות.

מר פהד מבהיר בתצהירו כי אפשר לנתבע 2 לשאול כל שאלה ואח"כ חתם הנתבע 2 מרצונו ובהסכמתו על כתב הערבות, החתימות אומתו ואושרו על ידי חתימותיו של  מר פהד עצמו.

מעיון בכתב הערבות ניתן לראות שהנתבע 2 חתום ליד סכום הקרן המקסימלית של הערבות, בשוליו של כל עמוד וברובריקת ההתחייבות שבעמוד האחרון.

הנתבע חתום גם על טופס פרטי החיוב הנערב הכוללים מסגרת אשראי בגובה 5000 ש"ח והלוואה בסך 58000 ש"ח .

לתצהירו של פהד צורף צילום תעודת זהותו של הנתבע 2 ששימשה לזיהויו ותלוש שכר שמסר לפני שאושר כערב.

הנתבע 2 טוען כי מעולם לא התכוון לחתום על ערבות כלשהי לחובו של החייב העיקרי (שהוא גיסו) ולא התבקש ע"י איש לעשות כך.

הנתבע מאשר שחתם על הטפסים כולם אך טוען שהדבר נעשה במרמה ותוך כדי הונאתו ע"י פקיד הבנק .

הנתבע טוען כי ביום 8.6.07 נדרש להגיע לסניף הבנק כדי לחתום על ערבות לחובות אחותו גב' עביר הנשואה לחייב העיקרי ועד לסך 40,000 ש"ח. הערבות נועדה לחשבונה של האחות שהוא חשבון נפרד מזה של הגיס-החייב העיקרי.

הנתבע הגיע לאחר שהסניף כבר נסגר, העובדים מיהרו לסיים את עבודתם ולכן הוחתם על ערימת מסמכים בחופזה ומבלי שניתנה לו אפשרות לקרוא אותם. הנתבע 2 טוען כי הוא בא מתוך ידיעה שהוא חותם עבור אחותו בלבד וכי זה גם המצג שהוצג לו ע"י פקיד הבנק.

הנתבע מצביע על כך כי נתבע בגין אותה ערבות שחתם לאחותו ואף שילם למשיב סך 35,000 ש"ח כנגד הפטרתו (במסגרת הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בהליך אחר).

הנתבע מוסיף וטוען כי בכל מקרה הוא ערב יחיד וערב מוגן וכנגדו הופרו חובות שבדין שנועדו להגן עליו ככזה.

הנתבע הגיש גם את תצהירה של אחותו הגב' עביר החוזרת על גרסתו וכן את תצהירו של החייב העיקרי-הנתבע 1.

ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי בהתאם לרוח תקנה 214ט"ז לתקסד"א.

הנטל הראשוני בתביעה זו מוטל על כתפי התובע, התובע עמד בנטל שזה שכן הוכח (וכאמור אין כלל חולק) כי הנתבע 2 חתם על כל אחד ואחד מהמסמכים לגביהם נטען שהוא חתום עליהם ואשר מתייחסים לערבותו לקיום התחייבויותיו של החייב העיקרי בחשבונו כלפי התובע.

כך גם הוכח כי הנתבע 1 אכן לא עמד בתשלום חובותיו והתחייבויותיו כלפי התובע והוכח גם גובה החוב הנתבע. בעניין זה ראוי לציין כי בסיכומי הנתבע 2 עלתה טענה שסכום החוב לא הוכח היות ודף החשבון שצורף לכתב התביעה לא צורף לתצהיר מר פהד.  אינני מקבל טענה זו, סכום החוב פורט ודף החשבון צורף כבר לכתב התביעה. כתב התביעה עצמו על נספחיו הומצא לנתבע 1 לפני שהגיש את בקשותיו לביטול פסק דין ,בקשת הרשות להגן והתצהירים שהפכו כולם לכתב הגנה (הדברים עולים במפורש מסעיף 6.3.30 לתצהיר הנתבע 2 מיום 25.7.11) ואין לא בבקשות ולא בתצהירים שצורפו אליהן שום הכחשה ביחס לגובה החוב שלא לדבר על טענה פוזיטיבית בעניין זה. גם החייב עיקרי שהובא כעד מטעם הנתבע 2 איננו מכחיש את חובו וגובהו.

משכך עובר הנטל לכתפי הנתבע להוכיח את גרסתו הפוטרת אותו לטענתו מחבותו על פי כתב הערבות ומקל וחומר כשהוא מעלה טענות של הונאה ומרמה, טוען בעל פה כנגד מסמך בכתב ופועלת כנגדו החזקה לפיה אדם שחתם על מסמך, קרא והבין אותו והסכים לתוכנו. מדובר בנטל מוגבר ולא פשוט והתיק מוכרע על יסוד העמידה בנטל זה.